המצב גרוע! דבר תורה לסעודה ראשונה בשבת קודש

וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע בְּעוֹר-הַבָּשָׂר וְשֵׂעָר בַּנֶּגַע הָפַךְ לָבָן, וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ–נֶגַע צָרַעַת, הוּא; וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן, וְטִמֵּא אֹתוֹ. (יג, ג)

דברי התורה לסעודות מאת הרה"ג שמעון יוחאי יפרח שליט"א. מתורת 'האור החיים' הקדוש רבינו חיים בן עטר זיע"א. מתוך: 'משכן שילה' פרשת תזריע מצורע. גליון753

הקשה מרן האור החיים הקדוש זיע"א: מדוע קבעה התורה הקדושה שדווקא הכהן הוא שיקבע אם מדובר בצרעת והאיש שלקה בה טמא או אין מדובר בצרעת והאיש טהור? השיב הצדיק: הנה אמרו חכמים זכרונת לברכה בגמרה (שבת קיט;), שבכל ערב שבת קודש, כאשר האדם שב אל ביתו, מלווים אותו שני מלאכי השרת – מלאך טוב ומלאך רע. והיה אם שולחנו ערוך וביתו מסודר לכבוד שבת כראוי, המלאך הטוב מברך אותו ואומר: "יהיה רצון שיזכה שכך יהיה גם לשבת הבאה!" והמלאך הרע עונה אמן בעל כורחו, שהרי מגיעות הברכות ליהודי זה בזכות ולא בחסד. אולם אם חס ושלום שולחנו אינו ערוך וביתו אינו מסודר כראוי לכבוד שבת, המלאך הרע מאחל שגם בשבת הבאה יהיה כך! והמלאך הטוב עונה אמן בעל כורחו.

וכך ממש גם בעניין הצרעת. אם האדם דיבר לשון הרע והתעלם האיתותים והרמזים שרמזו מן השמיים, ולא נח ולא שקט עד שבא עונשו וקיבל צרעת, הרי שהכהן, שהוא בבחינת "מלאך הטוב" בעל כורחו עונה אמן ומכריז ואומר שאכן מדובר בצרעת ואיש זה הרי הוא טמא! וצעד קשה זה נועד לעורר את ליבו של המצורע, שיבין כד כמה חמור מצבו, שאפילו הכהן, ששורשו במידת הרחמים והחסד, גם הוא הצטרף למקטרגים עליו, וכך יזדרז לשוב בתשובה!